נתחיל בהתחלה.
הבעיה העיקרית של רוב האנשים היא ההגדרה של אושר. בעידן שבו אנחנו חשופים לכל כך הרבה מידע – דווקא זה העידן שבו התודעה שלנו פגיעה יותר מתמיד.
אם בעבר – אנשים היו שמחים כשהם מילאו את הצרכים הבסיסיים שלהם – מזון, קורת גג, בני זוג ראויים, ופרנסה – היום כל זה לא יכול להספיק.
השאיפה שלנו כבני אדם היא תמיד להיות בראש הפירמידה. מבחינה אבולוציונית זה הגיוני – הרי מי שהיה בראש הפירמידה בתקופת המערות זכה ליציבות וודאות – וודאות שתמיד הוא יקבל מזון, הערכה ובני/ות זוג לרביה, וכן – אף אחד לא יוכל לסלק אותו מהלהקה.
מאז – המון דברים השתנו, אבל הבסיס שלנו נשאר דומה, ולכן אנחנו תמיד בשאיפה לעליונות. להיות קודם ברמזור, שיהיה לנו בית יותר גדול, תפקיד יותר בכיר וכו'. שלא תבינו אותי לא נכון – שאיפות זה חשוב, ואפילו חשוב מאוד כדי לממש את הפוטנציאל שלנו – אבל חשוב להבחין בין שאיפות לבין השאיפה לעליונות – מתי השאיפה היא אמיתית, מתוך צורך פנימי, ומתי היא שאיפה המונעת מצורך חיצוני.
זו הסיבה שאני אוהבת תמיד להתחיל בקטן – מה אנחנו צריכים עכשיו, ברגע זה – מה חסר לנו, וכמה
איך מגדירים?
חשוב מאוד להבין מה בדיוק אנחנו צריכים.
כסף – כמה בדיוק? לאיזה צורך? מה חסר לנו כרגע כלכלית?
זוגיות – מה בזוגיות – חתונה וילדים? בן/בת זוג לחיים? בן/בת זוג לכיף?
סביבה תומכת – חברים טובים שיקשיבו לכם? חברים לצאת איתם לבלות? חברים לטיולים?
קריירה – מה בדיוק חסר לך בעבודה? מרגישים לא מוערכים? העבודה לא מעניינת? השכר לא הולם? אין לכם עבודה כרגע?
הגשמה – מה זה אומר הגשמה מבחינתך? מתי נדע שהגשמנו את עצמינו?
זו ההגדרה הבסיסית.
למה זה חשוב?
כשיש לנו הגדרות בסיסיות של מה שאנחנו צריכים עכשיו, וכמה – בלי חלומות ושאיפות – אנחנו יודעים בדיוק לאן לכוון כאן ועכשיו.
כשחושבים על זה לעומק – זה לתת מענה לכאב שיש כאן ועכשיו, וכשהכאב נרגע – אפשר לחשוב בבהירות ולתכנן את העתיד הרצוי.
לראות את מה שיש
אחרי שנתתם מענה לצורך הבסיסי, ויש שקט ובהירות, זה הזמן להתחיל לראות את מה שכבר יש.
בכל תהליך אישי שאני מלווה התהליך מדהים מחדש – רוב האנשים לא מודעים למה שיש להם, למה שהם כבר השיגו בחיים.
בחורה מקסימה שליוויתי, נקרא לה נועה (שם בדוי), הגיעה אליי בגיל 32, כשהיא עם קריירה מפותחת בתפקיד בכיר בהייטק, שכר טוב, דירה לבד בתל אביב, ועוד דברים שהמון אנשים היו חולמים שיהיה להם – אבל היא – לא רואה שום דבר מכל זה.
בתחום אחד בחיים שלה – היא לא הצליחה לממש את עצמה. זוגיות. מאותו מקום – הערך העצמי שלה ירד מאוד. היא ממש עבדה בזה כדי להשיג את זה. היא היתה רשומה לכל אפליקציה, יצאה לדייטים, הסכימה להיפגש עם כל מי שאפשר, אבל זה פשוט לא קרה. היא רצה אחרי הדבר הזה – זוגיות, שלדעתה – הוא זה שיביא לה את האושר – וכשלא הצליחה להשיג אותו היא מצאה את עצמה חיה בבורות אפלים ונמוכים של ערך עצמי נמוך, מה שהוריד מאוד את רמת האושר שלה.
אחרי 3 מפגשים שבהם עבדנו על הגדרות וערכים, התחלנו לבחון את מה שכבר יש. פתאום היא ראתה בעצמה עוד כל כך הרבה דברים חוץ מ"חסרת זוגיות", פתאום הערך העצמי שלה עלה כל כך בעיניה, היא הרגישה משמעותית, הלחץ ירד, והמירוץ נרגע.
היא לא מצאה את אביר חלומותיה מיד, אבל תחושת התסכול שלה ירדה מאוד, האושר שלה עלה, והיא התחילה לחיות באיזון. (אגב, אחרי 6 חודשים היא הכירה מישהו, ועד היום – יום כתיבת השורות הללו – שנה אחרי, הם ביחד ומאושרים, ומדברים על עתיד משותף)
לנהל את החיים שלך
אחרי שהצלחנו לתת מענה לצורך שהעיק עלינו (כן, ההוא שגרם לנו אי נוחות בהתחלה), הצלנו לראות ולהעריך את מה שכבר יש, זה הזמן להתחיל לשאוף למימוש הפוטנציאל הטמון בכם מתוך תכנון ואחריות, ולא מתוך לחצים ומירוץ.
איך עושים את זה? מגדירים מה השאיפות – כמו ההגדרה הראשונה, אבל עכשיו מגדירים קדימה – מה אני רוצה? למה אני רוצה את זה, איך אני אשיג את זה – והכל – בצעדים קטנים ומדודים.